נהיגה והפרעות קשב

נהגים עם הפרעת קשב וריכוז מעורבים פי 4 בתאונות דרכים !

מאת ד"ר צפריר, בשביל הקשב

מחקרים מצאו כי שכיחות המעורבות בתאונות דרכים ובעבירות תנועה הינה גבוהה משמעותית בקרב נהגים שיש להם ADHD.

עובדה זו אינה מפתיעה , לאור העובדה שבנהיגה אנו מפעילים מיומנויות רבות שהינן לקויות בהפרעות קשב וריכוז, כמו למשל מיקוד קשב, שיפוט, תשומת לב לפרטים ותפקודים של תכנון ובקרה. עומס הפרטים הרב על הכביש, כמות הגירויים שעלולים להסיח את דעתו של הנהג, הצורך בפיצול קשב בין דברים שונים שקורים בכביש , וגם מה  שקורה בתוך המכונית, ולעתים קרובות האימפולסיביות והמוסחות של הנהג עצמו – כל אלה מגבירים את הסיכון.

כיום ידוע כי חלק ניכר מהפרעות הקשב והריכוז לא נעלם עם הגיל. אמנם תופעות ההיפראקטיביות פוחתות (מ- 50% בגיל 5 ל- 6% במתבגרים, ול-4% במבוגרים), אך עדיין קיים מספר לא מבוטל של מבוגרים הסובלים מ- ADHD, ולמעשה מדובר על יותר מ- 5% מהאוכלוסיה. מחקרים הוכיחו כי נהיגתם של הלוקים בהפרעות קשב וריכוז מאופינת הרבה יותר בהתנהגות כביש מסתכנת לעומת נהגים שאין להם ADHD.

קבוצת הסיכון העיקרית הינה בני נוער. בארה"ב נמצא כי גורם המוות הראשון בבני נוער הינו תאונות דרכים (33%), והסיבה העיקרית הינה נהיגה במהירות מופרזת. כמוכן מצאו כי נערים בני 16-19 עם ADHD היו מעורבים פי 4 בעבירות תנועה בכלל , ובמהירות מופרזת –  פי 5 . אמנם שיעור בני הנוער האמריקנים מכלל הנהגים הוא שבעה אחוזים בלבד מכלל  הנהגים, אולם הם מעורבים ב-14 אחוזים מכלל תאונות הדרכים הקטלניות וב-20  אחוזים מכלל התאונות. בשנים מסוימות, שיעור המעורבות הקטלנית בקרב בני הנוער  גבוה פי שלושה מהשיעור הכללי.
אולם לא רק נערים עם ADHD מעורבים בתאונות דרכים. בארץ בוצע מחקר מעניין באוניברסיטת בר אילן , שהישווה בין נהיגה של נהגים עם וללא הפרעות קשב וריכוז. מסקנות המחקר היו כי נהיגתם של בעלי ADHD פחות בטיחותית באופן מובהק מנהגים שלא סובלים מההפרעה. מדדים כגון חניה במקום אסור, הבנת שילוט בצורה שגויה, פגיעה בעצם שלא נראה בזמן נסיעה לאחור, הערכת מהירות שגויה של הרכב אותו עוקפים, נהיגה ללא חגורת בטיחות, צפירה לנהג אחר כדי להביע מורת רוח ממנו, פניה ללא איתות והצמדות לרכב מלפנים- היו גבוהים יותר אצל נהגים בעלי ADHD .

נושא נוסף שנחקר בהקשר זה הינו נושא הטיפול התרופתי. נמצא כי אם נותנים תרופות ל- ADHD  לנהגים עם הפרעות קשב וריכוז,  ניצפה שיפור באיכות הנהיגה ,מבחינת יכולת הריכוז, התמקדות, יכולת להחליט ורגיעה. עם טיפול תרופתי, הנהגים פחות אימפולסיביים וכישורי הנהיגה טובים יותר.

במחקר אחד בנו סקאלה להשוואת כישורי נהיגה בסימולאטור . בדקו 60 נהגים עם ADHD , קודם ללא כל טיפול , ואחר כך נתנו  לחלק פלצבו (אינבו, כדור ללא תרופה), ולחלק ריטלין. המחקר בוצע באופן סמוי כך שגם הנהג וגם הבודק לא ידעו אם זו תרופה או אינבו. בבדיקה חוזרת  בסימולאטור,  הסתבר שנוטלי ריטלין השתפרו משמעותית , שינוי של 50% לעומת פלצבו.

במחקרים נוספים הדגימו שהשפעת תרופות ארוכות טווח על הנהיגה טובה יותר וממושכת יותר – קונצרטה לעומת ריטלין למשל. מאחר והקונצרטה משפיעה במשך  12 שעות, החוקרים המליצו שבנוער שיוצא לבלות, כדאי לתת קונצרטה בשעה 4 אחה"צ כדי לכסות את כל שעות הבילוי, בהנחה שב-4 בבוקר כבר חוזרים הביתה…

נשאלת השאלה האם המחוקק יכול להתערב בכך ? האם ניתן להתנות מתן רשיון נהיגה לאדם עם הפרעת קשב וריכוז בכך שייקח תרופה לפני שהוא עולה על הכביש ? יש מחלות שבהן עפ"י חוק לא ניתן לקבל רשיון נהיגה. האם נכון לנהוג כך גם לגבי הפרעות קשב ? הנושא בעייתי מכמה בחינות , כמו פגיעה בחופש הפרט, קושי בפיקוח ולמעשה היעדר כלים לבדיקה של נהגים.  ועדה שדנה בנושא לפני כשנתיים, הגיעה למסקנה כי התנאים עדיין אינם בשלים לאכיפה כזו, וכי נחוצה חקיקה. הוחלט על קמפיין שיכוון לאבחון ולטיפול. מעבר לכך, המדינה יכולה להתערב לגבי נהגים מועדים . אין הגדרה מדויקת לגבי נהג מועד, אך  מי שמחויב בקורס נהיגה מונעת פעם שנייה-  צריך יהיה לעבור סקרינינג ולגביו יומלץ אבחון . בשלב הבא – שוקלים חיוב נהגים מקצועיים לעבור אבחון.

ומה בכל זאת ניתן לעשות כיום כדי להפחית מעורבות נהגים עם ADHD בעבירות תנועה ובתאונות דרכים ?

להלן מספר טיפים :

1.    נטילת תרופה לפני שיוצאים לנהיגה. הפעלת שיקול דעת ואחריות אישית של הנהג לגבי השימוש בתרופות כאשר נוהג.

2.    הימנעות מגורמים מסיחים בתוך המכונית :

  • שמיעת מוסיקה בעוצמה נמוכה והימנעות מהתעסקות עם הרדיו – כיוון והחלפת תחנות תוך כדי נסיעה.
  • סגירת הטלפון הסלולארי

מחקר מעניין במחקר שנערך באוניברסיטת "הופקינס" בארה"ב בנושא חלוקת הקשב, הוכיח כי אנשים (ללא ADHD ) שמדברים בטלפון הנייד (גם אם באמצעות דיבורית) בזמן נסיעה, לא רק סוטים ממסלול הנהיגה, אלא גם פוגעים במכוניות אחרות ובהולכי רגל. עפ"י המחקר מתברר שהמוח לא יכול להקדיש תשומת לב מלאה גם למשימת הנהיגה (שהיא בעיקרה חזותית) וגם למשימת השיחה (שהיא שמיעתית).

החוקרים הסיקו שראייה בו-זמנית של אובייקטים (נוף וכביש, שילוט וכביש) אינה מפריעה כל כך לנהיגה כיוון שכל הגירויים שייכים לאותו חלק במוח, מרכז הראייה. לעומת זאת, ראייה ושמיעה סימולטניות פוגעות בנהיגה כיוון שהגירויים שייכים למרכזים שונים במוח.

מובן מאליו שבאנשים עם הפרעות קשב נושא זה מקבל העצמה פי כמה וכמה.

לכן , למרות  העובדה שהדיבור בנייד באמצעות דיבורית מותר בחוק, מומלץ להימנע משיחות ארוכות או מהפיכת הרכב למשרד נייד. כדאי מאוד לחשוב על זה במיוחד לאור העובדה שאחת הפעולות הראשונות שאנו עושים בעלייה לרכב היא למקם את  הסלולרי בדיבורית. באנשים עם ADHD מומלץ פשוט לסגור את הנייד לפני תחילת הנסיעה.

  • תכנון תוואי הנסיעה מראש , כך שהדרך תהיה ידועה ולא יהיה צורך להתעסק תוך כדי הנסיעה בהחלטות או במכשיר ניווט.
  • צמצום מספר הנוסעים במכונית, רצוי רק נוסע אחד, כדי לצמצם את מספר המסיחים .

בברכת דרך צליחה ונהיגה בטוחה !

קישורים למחקרים:

"נהיגה והפרעת קשב וריכוז"

Risky Driving in Adolescents and Young Adults with Childhood ADHD"

תגיות: , , ,

/* comments are closed. */

השאירו תגובה

*/
דילוג לתוכן