אם תרמתי ולו להורה אחד נוסף שיעזור לילדו, אני מאושרת.

א. ילד שקט, אהוב על חבריו ואפילו נערץ.

ויחד עם זאת, שקט עדין וצנוע.

הרגשנו שא. לא מצליח להתמודד עם המטלות הכי פשוטות שניתנות לו.

החל מארגון הילקוט וכלה בעשיית שיעורי הבית.

ליוונו את א. בכל שלב ושלב כולל מורה פרטית 'הוראה מתקנת'.

התסכול של א. היה בולט לעין וחלחל בנשמתנו.

לנו כהורים יש כלים מוגבלים, גם אם הרצון שלנו לעזור לבננו הוא עז ועצום.

המורים אמרו שהוא ילד מקסים ואהוב ואינו מפריע במהלך השיעור אך יחד עם זאת ניכר שהוא פשוט 'לא שם'.

אחרי הרבה התייעצויות, חששות, פחדים וחילוקי דעות.

החלטנו ליטול את התרופה, שיתפנו את א. לאורך כל הדרך ויצאנו לדרך ביחד בהחלטה משותפת.

א. החל ליטול רטלין מחציון אחרון של שנת הלימודים הקודמת.

א. ידע שברגע שיגיד שלא טוב לו ושהוא רוצה להפסיק, הטיפול יופסק במיידי.  כי זה הגוף שלו וההתמודדות שלו.

היום ברבעון ראשון של שנת הלימודים כיתה ו'.

א. טוען שהוא מרגיש מרוכז בשיעור, הוא מבין את המורה.

הוא מכין שעורים לבד וכנ"ל מכין את המוטל עליו באחריות רבה ונראה לעין שללא קושי.

א. משתתף פתאום בשיחות משפחתיות, מתבטא בשפה עשירה יותר ותשובותיו ענייניות ואפילו מבריקות.

כילד שתמיד הצחיק אותנו, נראה שההומור שלו שנון יותר.

פתאום א. מזכיר לנו משימות, זה בלתי נתפס.

ניכר בא. הרוגע, הוא הפסיק להיות בתנועה בלתי פוסקת שכללה גם קולות ווקלים.

חשוב לי להגיד שמדובר בתהליך, זה לא כדור פלא שפועל ללא תמיכה.

א. אוכל כל בוקר ארוחת בוקר דשנה, ביצה, מיץ תפוזים סחוט,כף גבינה ופרוסת לחם.

הארוחה מונעת את כאבי הראש ותופעות נוספות.

מכוון שהכדור גורם לאי תחושת רעב, חשוב לו שייצא מהבית שקיבתו מלאה.

הוא אוכל חטיף אנרגיה לקראת 12:00 ו15:00 ארוחת צהרים, הוא לא מסוגל לאכול לפני.

א. זוכה לחיזוקים מכולנו, המבחנים שהוא מביא תלויים על המקרר ולוח המודעות, אנו מוחאים לו כפיים ומשבחים את הצלחותיו.

אם תרמתי ולו להורה אחד נוסף שיעזור לילדו.

אני מאושרת.

(הפרטים שמורים במרכז בשביל הקשב)

תגיות: , ,

/* comments are closed. */

השאירו תגובה

*/
דילוג לתוכן