הריטלין נתן לילד שלי אפשרות להתמודד עם הדברים הפשוטים בחיים, שאיתם לא יכול היה להתמודד קודם, שניתנה לו האפשרות ללמוד התנהגויות חברתיות

אני אמא לילד בן 9-
לפני כ 3- שנים הפנתה אתנו דר' צפריר לאבחון .בני אובחן כ ADHD . למרות שמאז ומעולם הרגשנו
שמשהו שונה עם הילד, קיבלנו את האבחנה בלב כבד. הייתה התלבטות קשה לגבי הטיפול בריטלין,
רצינו להיכנס לקבוצת ניסוי לתרופה טבעית.
לבסוף, לקחתי על עצמי החלטה, שנראתה זמנית באותה עת- לתת לילד ריטלין.
כל העולם היה נגדי , כולל אביו ומשפחתי.
המחשבה הראשונית הייתה לתת לילד הזדמנות לחוות הצלחות- הן בלימודים והן בחברה.
היום, 3 שנים אחרי האבחון…אני עדיין נותנת לו ריטלין, הפעם- בלב שלם! ולכל מי שקם ואומר לי
כמה אני אמא נוראית, ש"מסממת " את הילד שלי ולא מתמודדת איתו, אני רוצה לומר-
שהריטלין נתן לילד שלי אפשרות להתמודד עם הדברים הפשוטים בחיים, שאיתם לא יכול היה
להתמודד קודם, שניתנה לו האפשרות ללמוד התנהגויות חברתיות, ולהשתמש בידע הזה בשעות
שאינו מקבל את התרופה.
היום הוא בן 9 ויש לו הרבה חברים !!!
הוא עובר את חציו הראשון של היום ברוגע – ולכן גם שעות אחה"צ נעימות לו ולסובבים אותו.
יש לו הישגים יפים בלימודים.
הוא חביב המורים.
ואפשר לעצור אותו כשהוא כועס ומתפרץ, להרגיע ולדבר אל ליבו בכל שעה.
כמובן, שבנוסף לנטילת התרופה קיבלנו הדרכה הורית, שעזרה לא פחות.
יש לי ילד נוסף, בן 6 , שאולי יצטרך לעבור אבחון בקרוב.
אין לי ספק שבמידת הצורך – גם הוא יקבל ריטלין, הפעם ללא חששות בכלל.

(הפרטים שמורים במרכז בשביל הקשב)

תגיות:

/* comments are closed. */

השאירו תגובה

*/
דילוג לתוכן